שו”ע או”ח, י”א:י”ד
נוהגים לכרוך באויר ראשון ז’ כריכות ובשני ט’ ובשלישי י”א וברביעי י”ג שעולים כלם ארבעים כמנין ה’ אחד שעולים ל”ט ועם השם הם ארבעים נהגו לעשות בסוף כל חוט קשר כדי שיעמוד בשזירתו:
מגן אברהם
ובשני ט’. ובשל”ה כתב לעשות בשני ח’ ואז הוא מכוון כמנין ה’ אחד וכ”כ הלבוש וכ”כ בכוונות ובלחם חמודות סי’ מ”ח כתב שבציצית של ר”ש מלכו היה באויר ראשון י’ כריכות ואח”כ ה’ וכו’ כשם ההוי”ה וכתוב בכתבים שצריך לעשות הגדיל חוליות ובכל חוליות ג’ כריכות כלומר שלאחר שעשה ג’ כריכות ירחיק מעט וכמ”ש הרמב”ם:
משנה ברורה
(ע) ובשני ט’ – ובכוונות כתוב בשני ח’ וכן הסכימו האחרונים דז’ וח’ הוא שם של י”ה ואח”כ י”א ובצירוף הוא שם של הוי”ה ואח”כ י”ג גימטריא אחד וזהו ה’ אחד. ובציצית של ר’ שלמה מלכו היה באויר ראשון יו”ד כריכות ואח”כ ה’ וכו’ כשם הוי”ה [מ”א] ועיין בלבוש ובא”ר עוד בענין הכריכות:
תנחומא קרח סימן י”ב
צִיצִית, שֵׁשׁ מֵאוֹת. שְׁמוֹנָה חוּטִין וַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים, הֲרֵי שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה.
הערות:
קשר ראשון נוצר על ידי לקיחת ארבעת הפתילים מצד אחד של הבגד ואת ארבעת הפתילים הנותרים מהצד השני של הבגד וקשירת קשר פשוט.
הכריכה הראשונית של 7 כריכות נעשית על ידי לקיחת פתיל לבן אחד מכלל שמונה הגדילים וכריכתה פעם אחת סביב שבעת הגדילים הנותרים. פתיל “כריכה” זו מכונה “שמש” לבן ומשמש לכריכה הלבנה האחרונה (אם כי אין זה הכרחי מבחינה הלכתית שיש להשתמש באותו שמש.) שש הכריכות הנותרות מיוצרות מפתיל תכלת אחד שכורכים אותו סביב שבעת הגדילים הנותרים שש פעמים. פתיל “כריכה” זה נקרא “שמש” תכלת ומשמש לכל כריכות התכלת הבאות אם כי אין זה הכרחי מבחינה הלכתית שיש להשתמש באותו שמש.
שמונת הכריכות נוצרות על ידי עטיפת שמש התכלת שמונה פעמים סביב שאר הפתילים; אחת עשרה הכריכות נוצרות על ידי עטיפת שמש התכלת אחת-עשרה פעמים סביב שאר הפתילים.
שלוש עשרה הכריכות נוצרות על ידי עטיפה של השמש שתים-עשרה פעמים ואז כריכה של השמש הלבן פעם אחת.