יהל אור, פרשת פנחס רכ”ז ע”א
גר”א (ר’ אליהו בן שלומה בן זלמן, 1720-1797 ווילנא) … ואמר ח”י קשרים כו’ מכאן דאף בי”ג חוליין רק ה’ קשרים והוא בד’ חוליין קשר א’ וזאת קשר האחרון והוא שמא די”ב בחוליין ג”פ ד’ בחיות ושבטים ותקופות וכיוצא וכן בכל קשר בכריכות וז”ש והפוחת ב’ חוליות לכל קשר לבן ותכלת. ומ”ש וצריך לקשור על כו’ היינו בפוחת אבל צריך לעשות לכתחילה כהמוסיף כמ”ש כאן וקאי אחוליות ולא אכריכות כפירוש ראשון שבתוס’
הערות:
1. “קשר יחיד” נעשה על ידי לקיחת ארבעת הגדילים מצד אחד של הבגד ואת ארבעה גדילי היריב מהצד השני של הבגד ואת קשירת קשר פשוט.
2.“חולייה” לבנה יוצרים באמצעות כריכה של פתיל לבן סביב שבעת הפתילים הנותרים שלוש פעמים. לכריכה זו משמש בדרך כלל החוט הארוך יותר המכונה “שמש” – ואיתו נמשיך לכרוך גם את שאר החוליות הלבנות (על אף שאין כל חובה הלכתית להמשיך ולכרוך עם אותו פתיל).
3.“חולייה” תכולה תיעשה באותו אופן כמו הלבנה, אך באמצעות פתיל תכלת.