מדריך קשירה לשיטת

בעל ספר החינוך

בעל ספר החינוך

לפי החינוך יש לקשור 13 חוליות (קבוצות של שלוש כריכות) שצבען משתנה לסירוגין בין תכלת ללבן, כאשר החולייה הראשונה והחולייה האחרונה הן חוליות לבנות. 13 חוליות אלה מתחלקות בין חמשת הקשרים הכפולים של הציצית באופן הבא: שלוש חוליות בין כל אחד מארבעת הקשרים הראשונים וארבע חוליות בין הקשר הרביעי לאחרון.

ספר החינוך מצווה שפ”ו

“כיצד עושין הציצית? מעבירין ארבעה חוטין בכנף הבגד, שהן שמונה ראשי חוטין כשהן תלויין בכנף, ואין תולה אותן סמוך ממש לשפת הבגד ולא רחוק, אלא סמוך כשיעור גודל מראשו עד הפרק ראשון, כדאמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן בגמרא [מנחות מב, ע”א] ‘וצריך להרחיק כמלוא קשר גודל’. ועושה אחד מהן גדול כדי שיכרוך בו האחרים, וקושרן בחמשה מקומות קשר כפול, ובין קשר וקשר עושה שלש חוליות ובאמצעות הקשר האחרון עושה ארבע חוליות, שנמצאו בין כולן י”ג חוליות.”

הסבר

על אף שאין החינוך מפרט כיצד יש לשלב בין התכלת והלבן, סביר להניח שמדובר בכך שהחוליות הן שמתחלפות בין תכלת ולבן – כך שהחולייה הראשונה היא לבנה והשנייה היא תכלת, וכן הלאה עד החולייה האחרונה שהיא לבנה. הבנה זו היא לאור שתי הוראות מן הגמרא הקובעות כי: (1) צריך להתחיל בלבן ולסיים בלבן, (2) צריך ליצור הבחנה בין החוליות. מאחר שבעל ספר החינוך כותב שבין קשר לקשר יש כמה חוליות, אך אינו מפרט איך יוצרים את ההבחנה בין החוליות – ניתן להבין שכוונתו שהן מובחנות זו מזו באמצעות הצבעים שונים (האלטרנטיבה היא שרק הכריכה הראשונה והכריכה האחרונה יהיו לבנות ואז נצרכת דרך כלשהיא להבחין את החוליות זו מזו, אלא שזאת חסרה בטקסט).

הערות:

  1. “קשר יחיד” יוצרים באמצעות קשירה פשוטה של ארבעת הפתילים שבצד אחד של הבגד עם ארבעת הפתילים שבצד השני. “קשר כפול” הוא למעשה שני קשרים פשוטים, זה על גבי זה.
  2. “חולייה” לבנה יוצרים באמצעות כריכה של פתיל לבן סביב שבעת הפתילים הנותרים שלוש פעמים. לכריכה זו משמש בדרך כלל החוט הארוך יותר המכונה “שמש” – ואיתו נמשיך לכרוך גם את שאר החוליות הלבנות (על אף שאין כל חובה הלכתית להמשיך ולכרוך עם אותו פתיל).
  3. “חולייה” תכולה תיעשה באותו אופן כמו הלבנה, אך באמצעות פתיל תכלת.