שיטות קשירה

קשירת הציצית או הטלית בתכלת היא קיום המצווה הלכה למעשה.
בהתבסס על דברי הגמרא, הראשונים והאחרונים הציעו שיטות קשירה שונות,
שההבדל ביניהן הוא במספר פתילי התכלת, במספר החוליות במספר הקשרים והכריכות, ובצורתן.

שיטות במספר פתילי התכלת

רמב"ם

ראב"ד

תוספות

שיטות קשירה שונות

סינון סוגי קשירה

רמב”ם 13

הרמב”ם הבין את הפסוק “ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת” כהוראה לכרוך את פתיל התכלת על ציצית הכנף. כלומר: פתיל התכלת צריך להיכרך סביב שבעת הפתילים הלבנים. לכן הוא סובר שכל הכריכות בכל חולייה (קבוצה של שלוש כריכות) יהיו של תכלת, למעט הראשונה והאחרונה. לפי שיטתו, צורת החולייה נשמרת באמצעות

רמב”ם 7

הרמב”ם הבין את הפסוק “ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת” כהוראה לכרוך את פתיל התכלת על ציצית הכנף. כלומר: פתיל התכלת צריך להיכרך סביב שבעת הפתילים הלבנים. לכן הוא סובר שכל הכריכות בכל חולייה (קבוצה של שלוש כריכות) יהיו של תכלת, למעט הראשונה והאחרונה. לפי שיטתו, צורת החולייה נשמרת באמצעות

בעל ספר החינוך

לפי החינוך יש לקשור 13 חוליות (קבוצות של שלוש כריכות) שצבען משתנה לסירוגין בין תכלת ללבן, כאשר החולייה הראשונה והחולייה האחרונה הן חוליות לבנות. 13 חוליות אלה מתחלקות בין חמשת הקשרים הכפולים של הציצית באופן הבא: שלוש חוליות בין כל אחד מארבעת הקשרים הראשונים וארבע חוליות בין הקשר הרביעי לאחרון.

הגר”א

לפי הגר”א יש לכרוך 13 חוליות (קבוצות של שלוש כריכות) שצבען משתנה לסירוגין בין תכלת ללבן, כאשר החולייה הראשונה והאחרונה הן חוליות לבנות. 13 חוליות אלה מחולקות בין חמשת הקשרים הכפולים של הציצית באופן הבא: ארבע חוליות בין כל אחד מארבעת הקשרים הראשונים וחולייה אחת בין הקשר הרביעי לאחרון.

ראדזין וחב”ד (אריז”ל)

לפי שיטה זו יש לקשור 4 חוליות עם מספר כריכות משתנה: 7, 8, 11 ו-13 כריכות, הנמצאות בין קשר כפול אחד למשנהו. כל הכריכות, מלבד הראשונה והאחרונה שהן בלבן, צריכות להיות של תכלת (בדומה לשיטת רמב”ם).

טל 7-8-11-13 אשכנזי

זו השיטה הסטנדרטית לקשירת ציצית ללא תכלת. חלוקת הכריכות נועדה להזכיר את העקרונות שהוחלו בעת השימוש בתכלת – במיוחד את הרעיון שיש בין 7 ל -13 פיתולים בכל חוליה

טל 7-8-11-13 ספרדי

זו השיטה הסטנדרטית לקשירת ציצית ללא תכלת. חלוקת הכריכות נועדה להזכיר את העקרונות שהוחלו בעת השימוש בתכלת – במיוחד את הרעיון שיש בין 7 ל -13 פיתולים בכל חוליה

הבן איש חי 

הבן איש חי מקבל את העיקרון של הרמב”ם שכל הכריכות והחוליות צריכות להיות של תכלת. עם זאת, הוא מחלק את החוליות בין 5 קשרים כפולים על מנת לעמוד בגימטריה המספרית של התנחומא שמצריכה את אותם 5 קשרים כדי להגיע ל -613

הראב”ד ורב נטרונאי גאון

שיטה זו מגדירה חוליה כקבוצה של בין 7 ל 13 ליפופים. יש חמישה קשרים כפולים, עם חוליות ביניהם של ליפופוים המתחלפים בין לבן לתכלת. הליפוף הראשון והאחרון הינם עם הפתיל הלבן.

בעלי התוספות (ראב”ד 7)

לפי בעלי התוספות יש לקשור 7 חוליות (קבוצות של שלוש כריכות) שצבען משתנה לסירוגין בין תכלת ללבן, כאשר החולייה הראשונה והחולייה האחרונה הן חוליות לבנות. 7 חוליות אלה מתחלקות בין חמשת הקשרים הכפולים של הציצית באופן הבא: שתי חוליות, אחת לבנה ואחת תכולה, בין כל אחד מארבעת הקשרים הראשונים וחוליה

רב עמרם גאון

לפי רב עמרם גאון יש לקשור בין 7 ל-13 חוליות (קבוצות של שלוש כריכות) שצבען משתנה לסירוגין בין תכלת ללבן, כאשר החולייה הראשונה והחולייה האחרונה הן חוליות לבנות.

הרב שכטר

הגמרא קובעת כי חוליה מורכבת משלושה פיתולים. בהמשך נכתב “לא יפחת מ -7 ולא יוסיף על 13.” לא ברור אם הצהרה זו מתייחסת למספר החוליות, או אם היא מתנגשת עם הקביעה הקודמת – כלומר שחוליה צריכה להיות בין 7 ל – 13 פיתולים במקום 3. הרב שכטר נוקט בעמדה המחמירה